תאונת עבודה-מיקרוטראומה

במסגרת מאמר זה נסקור את תורת המיקרוטראומה או שמה העברי תורת הפגימות הזעירות וכיצד באמצעותה ניתן להיות מוכרים כנפגעי תאונות עבודה גם מבלי התרחשות תאונה ספיציפית וקלאסית.  

כאמור רבים מאיתנו עובדים במקצועות שונים אשר העבודה היומיומית בהם כרוכה במאמץ פיזי לא מבוטל כגון:מכונאי רכב, פחח,פועל בניין,נהג משאית,סבל, כאשר כמובן שמדובר ברשימה לא סגורה.

המשותף לכל המקרים הנ"ל הינה כי העבודה הפיסית היומיומית במשך תקופה ארוכה עשויה למרבה הצער לגרימת נזק רפואי בעיקר במישור האורטופדי-פריצות דיסק בגב, שחיקה בברכיים וכיוצ"ב, כאשר לא מדובר בנזק אשר מתרחש בבת אחת אלה הנזק אשר נגרם טיפין טיפין ו/או לפי הגדרת הפסיקה כ"טפטוף מים על הסלע".

השאלה הנשאלת הינה האם במקרים אלו ניתן להכיר בנפגע כנפגע עבודה למרות שלא אירעה תאונה קלאסית(הכוונה היא לאירוע חד פעמי נפילה לדוגמא אשר גרמה לנזק רפואי בו במקום) והתשובה על כך חיובית כמובן בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה.

התנאי להכרה בפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח, ובמילים פשוטות התנאי מתחלק לשני תנאים אותם נפרוט לפרוטות האחד תנאי עובדתי והשני תאני רפואי היינו קשר סיבתי בין התנועות לבין הנזק הרפואי של הנפגע.

כמובן שיש לציין כי מדובר בתביעה מורכבת למדי, אשר יש להגיש אותה באופן מקצועי ומדוקדק על מנת שבסופו של יום היא תתקבל בין אם על ידי המוסד לביטוח לאומי ובין אם על ידי בית הדין לעבודה כערכאת ערעור.

הפן העובדתי והמשמעות האופרטיבית

הבסיס העובדתי לתביעה להכרה בתאונת עבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה, הינה כי הנפגע ביצע במשך זמן רב פעולות חוזרות ונשנות, תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

חשוב לציין כי קיימת דרישה כי יתבצעו תנועות היינו עמידה ממושכת ו/או ישיבה ממושכת אשר למרבה הצער אכן מהבחינה הרפואית עשויות לגרום לנזקים רפואיים, לא יכנסו לגדרי תורת המיקרוטראומה ולא מוגדרות כתאונות עבודה.

דוגמא לתנועות מעין אלו:הרמת מטען כבד, טיפול מכונאי כאשר על המכונאי לעבוד בזווית מסוימת לצורך הטיפול ברכבים,נהיגה ברכבים כבדים.

כמובן שעל מנת להניח תשתית עובדתית לא די בקיומם של התנועות אלה בית הדין בוחן את משך זמן העבודה כאשר אין זה משנה אם המובטח עבד אצל מס' מעסיקים כל עוד במשך זמן ארוך הוא ביצע את התנועות המזיקות, כובד המשקלים והקושי בתפעול הרכב במקרה של נהיגה.

המשמעות האופרטיבית הינה כי בהגשת תביעה הנסמכת על פי תורת המיקרוטראומה עלינו להניח תשתית עובדתית מפורטת ככל הניתן, לרבות הגשת תצהירים של עמיתים לעבודה, ושיתוף פעולה של המעסיק בהחלט עשוי לסייע.   

הקשר הסיבתי

החלק השני לצורך הכרה בתביעה הינה כי יתקיים קשר סיבתי רפואי בשיעור 20% לפחות(שיעור הדרישה זהה בכל סוגי תאונות העבודה) בין התנועות המתוארות לבין הנזק הרפואי הנטען.

מומלץ ביותר להגיש חוות דעת של מומחה רפואי פרטי לצורך הוכחת הקשר הסיבתי במקרה הנדון.    

דוגמאות קלאסיות מן הפסיקה למקצועות אשר העוסקים בהם הוכרו כנפגעי עבודה במסגרת תורה זו

במסגרת הפסיקה העניפה אשר התפתחה בנושא הוכרו מס' רב של בעלי מקצוע כנפגעי עבודה כגון:מכונאי רכב, דוורים, נהגי משאיות, ואף קלדניות בבתי המשפט.

יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו.הייחוד בשימוש בתורה זו הוא שהינה משמשת כלי למימוש זכויות במסגרת חוק הביטוח הלאומי לאנשים אשר סובלים מבעיות רפואיות ועובדים בעבודות פיסיות ומומלץ ביותר לבחון את המקרה על ידי היוועצות עם משרדנו.